תביעת בנק דיסקונט נגד לקוח שהשתמש בכספים אשר הועברו לחשבונו בטעות 

העובדות:
1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "התובע") הינו תאגיד בנקאי. דוד דנינו (להלן: "הנתבע") ניהל חשבון בנק אצל התובע.
2. לטענת התובע, הנתבע לא פרע את יתרת החובה אשר נותרה בחשבונו.
3. לטענת הנתבע, משך כספים מחשבון העו"ש שלו לאחר שידע כי החשבון עומד ביתרת זכות. ימים מספר לאחר מכן קיבל הודעה מהתובעת כי העבירה לחשבון פק"מ כסף מחשבון העו"ש, ובכך יצרה למעשה ייתרת חובה בחשבון העו"ש של הנתבע בלי ידיעתו וללא רשותו.

החלטה:
4. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע משך כספים מחשבון העו"ש שלו ומשכך הועמד החשבון ביתרת חובה. אולם הנתבע טוען כי הטעות היא של התובע ומשכך אין להשיט עליו החזרת הכסף מחד ושאין להגיד כי אין לחייבו בריביות הכרוכות בה. בעוד התובע טוען כי על הנתבע להחזיר את הכסף בצירוף הריבית ההסכמית, ולכסות את "המינוס" שנוצר, לרבות עמלות וריבית פיגורים.
5. התובעת לא הביאה כל הוכחה לגובה אותם הסכומים אותם טוענת היא כי הנתבע משך, וכן, התובעת לא העידה כל פקיד מטעמה לעניין גובה הריביות בגינן דורשת היא את תשלומן.
6. יחד עם זאת, לעניין סכום הקרן אשר נתינתו לנתבע אושרה בטעות הלכה פסוקה היא ולפיה כאשר בנק מעביר כספים ללקוח מפאת טעות, יחייב בית המשפט את הלקוח להשיב את הכספים (אלא אם הלקוח מוכיח כי שינה מצבו עקב הטעות-חריג שאינו רלונטי לעניינינו).
7. אף רשלנות מצידו של בנק אינה גורעת מחובת השבה אם מדובר בטעות.